פס"ד העוסק בעניין הלוואה כספית שבין הורים לבין בנם וכלתם, כאשר ההלוואה מהווה כהון עצמי לטובת רכישת דירת מגורים לזוג הצעיר.
הצדדים אף עיגנו זאת בהסכם ונרשמה הערת האזהרה.
לימים הצדדים מתגרשים וההורים מעוניינים לאכוף את ההסכם, אלא שהכלה טוענת שלא ידעה דבר וכי עבדו עליה ואף טוענת לפירוק שיתוף בנכס וחלוקת התמורה שווה בשווה.
פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופטת סיגלית אופק.
