פסק דין העוסק בגביית חוב מזונות שלא נגבה מעל שנתיים, עפ"י סעיף 11 ב לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959. (הליכי גביית מזונות אחרי שנתיים)
הצדדים חתמו על הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו האב מתחייב בתשלום מזונות בנו. האם נישאה בשנית, והיגרה לקנדה לתקופה של 3 שנים אשר לאחריהם חזרה ארצה.
כל אותה תקופה האב נמנע מלשלם תשלום מזונות הקטין והאם החליטה להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצל"פ- כעבור 3 שנים.
האב התנגד בפני רשם ההוצל"פ אך התנגדותו לא התקבלה.
האב ערער על החלטת הרשם וטען כי האם לא דיווחה על תשלומים ששולמו לה ע"ח
החוב; כי המשיבה נישאה מחדש ובעלה נשא במזונות הקטין; כי עקב עזיבת האם
לקנדה נמנעו זכויות הביקור שלו ועל כן אין מקום לחייבו במזונותיו.
בית המשפט קבע, כי הערעור מתקבל בחלקו, כך שבגין השנתיים הראשונות בגינן לא שילם האב מזונות הקטין, היה צורך לקבל אישור בית המשפט ומשלא נעשה כן, יש לבטל את ההליכים שננקטו לגביית חוב המזונות בגין תקופה זו.
יחד עם זאת, אין כל מניע להמשיך בגביית המזונות שנפסקו לקטין עבור התקופה של השנה השלישית ואילך.
פסק הדין ניתן על ידי כבוד השופט שאול שוחט.
